ראשי –> מוזיקה ברזילאית

.סגנון אפרו- באהיה פופ בשילוב של רוק ,סול והשפעות מוסיקליות נוספות -Axe
מקצב וריקוד מצפון מזרח ברזיל שהתפתח בפגישות של פסטיבלי ריקודים. כלים טיפוסיים: אקורדיון, זבומבה (תוף רחב) ומשולש -Baiao
.יחד עם בוסה נובה יוצרים את הקצב הברזילאי הבולט גם מחוץ לברזיל וניתן לשמוע את התוף במקצבי פופ-רוק
.מי שנחשב למלך הבאיאו הוא כמובן- לואיס גונזגה
.בטוקדה הינה מקצב המדגיש את השפעת התרבות האפריקאית על הברזילאית -Batucada
סגנון רומנטי שהחל בשנות ה-50 והחליף את הסמבה כמוסיקה הלאומית -BOSSA NOVA & jazz
.פירוש המילה הינה “הדרך החדשה” והסגנון הינו רגוע ומלודי
.בשנות ה-60 המוקדמות מקצבי הבוסה נובה הפכו לפופולאריים יחד עם הג’אז והפופ באירופה ובארה”ב
מובן בתחילה כמילה גסה ובשנות ה- 50 כלחם ישן (ברגאדו). סוג של מוסיקה ישירה ופשוטה. מוסיקה רומנטית כמו בולרו,שירי -Brega
.סמבה,קאונטרי ובלדות מכילות הרבה ברגה מאז 1968. השם ברגהנז’ו זה הכלאה בין מוסיקת ברגה לבין (קאנטרי) סרטאנז’ו
סוג של אומנות לחימה שהומצאה ע”י העבדים הברזילאים בשנת 1700 -Capoeira
.הקפוארה התפתחה על ידי המנוסים יותר שחשבו שהם מוסיפים צעדי ריקוד כשבעצם הם פיתחו את מיומנויות הבעיטות והקפיצות
התחיל ב-1880 בפרבר של העיר ריו דה ג’נרו המילה שורו שפרושה לבכות נובעת מהצורה העצובה והבכיינית של המנגינה-Choro
בהתחלה, ההרכב האינסטרומנטאלי היה מסביב לטריו של חליל סולו, גיטרה ליווי מוסיקלי וקאווקיניו בהרמוניה. במהלך השנים נוספו
.כלים כמו קלרינט ומנדולין ומסגרת הנגנים גדלה
-Coco
סגנון ריקוד שמקורו בצפון ברזיל. מנוגן בד”כ על ידי אקורדיון וכולל גם מקצבים מהירים של סמבה -Forro
באופן מסויים דומה הפוהו למריאצ’י במכסיקו ולקומביה בקולומביה. בשנות השבעים המוקדמות נעשה הפוהו מודרני יותר עם
אלמנטים נוספים של דיסקו ופאגודי. נולד במסיבות ומהווה את המוסיקה לסיינט ג’ונס ביוני (סאו ז’ואו) במהלכו מוסיקאים מכל הסגנונות
מוצאים אלבומי פוהו לדוגמא: ז’ילברטו ז’יל, איבט סנגאלו וכד…בירת הפוהו בברזיל היא נושא שנוי במחלוקת ו-2 מקומות “רבים” על
התואר גם בגלל כמות הפסטיבלים והאנשים שהם מושכים אליהם וגדלה בהתמדה מדי שנה
Caruaru – Pernambuco
Campina Grande -Paraiba
.סיגנון מאוד פופולרי של קרנבל מהצפון סגנון זה הינו פופולרי בעיקר ברסיפה-Frevo
מוסיקה אינסטרומנטלית ברזילאית -Instrumental Brazilian Music
.סגנון ריקוד שהיה פופולרי בעיקר בשנות ה- 80 המאוחרות כאשר להקת קאומה הוציאה להיט בינלאומי “ששיגע” את כל העולם -Lambada
מקור המילה למבדה הוא הגל שהשוט יוצר כשהוא מצליף ובעצם רקדני הלמבדה מחקים אותו בתנועותם המעגליות. מולדת הלמבדה
היא פורטו סגורו שבמדינת באהיה. הריקוד עצמו מכונה “הריקוד האסור” כיוון שהיה בעברו אסור לריקודים בגלל הפרובקטיביות
.והמיניות שלו. הלמבדה מושפעת בעיקר מהמוסיקה הקאריבית והמרנגה. אגרסיבית יותר מהסמבה והפאגוד’י ולעיתים מעט משעממת
מושג הכולל בתוכו את כל הפופ הברזילאי שהגיע אחרי הבוסה נובה.עם השנים כלל המשפט בתוכו גם את המקצבים -MPB
.האלקטרונים ומקצבים מודרניים נוספים ובעצם משמש המונח כהגדרה כוללת לכל המקצבים המודרניים שהתפתחו
.בשנות ה-70 התפתח סגנון הפאגוד’י שבמהלך השנים נעשה שם כולל לסגנונות רבים של מוסיקת פופ שהושמעה ברחבי ברזיל -Pagode
בשנות ה-50 המאוחרות החל הרוק לתפוס חלק בברזיל יחד עם מוסיקת פופ צעירה.הוא נחשב כמוסיקה של צפון אמריקה -Rock
משהו שרק ילדים יכולים לאהוב. בשנות ה-70 התפתח הסגנון יחד עם הטרופיקליה ונעשה אהוב ופופולרי מאוד בתוכניות טלוויזיה
.ובמופעים רבים
הסמבה הומצאה בשנות 1800 המאוחרות כחלק מחגיגות הקרנבל של ברזיל. מאוחר יותר ב-1920 הסמבה -Samba
.התפתחה וכותבים רבים עירבבו מקצבים אפריקאיים עם מלודיות אירופאיות
.בדומה למוסיקת הקאנטרי האמריקאית המקבילה הברזילאית -Sertanejo
מפתיע ששני הסגנונות הנ”ל התפתחו לאט מאוד בברזיל והפכו פופולריים רק בשנות השמונים עם התפתחות -Funk & Soul
.והמקצבים של אולודום וטימבלדה AXE -ה
הסגנון המוסיקלי של תחילת שנות ה-70 המשלב בתוכו רוק צפון אמריקאי,בלוז,ג’אז,פופ עם מקצבים ברזילאיים -Tropicalia
.ולטינים אחרים
.מקצב מצפון מזרח ברזיל מאופיין בקצב מהיר דומה לריקוד האמריקאי סטפס -Xaxado
ה- “ואלס” הצפון ברזילאי -Xote